ראש השנה

עיר: ירושלים
ארץ: ישראל
מספר מתפללים ומתפללות: 150

מעבדה לתפילה. מתוך פרויקט תפילות ראש השנה “נאוה תהילה“ צילום: אלה רשקוביץ'

לפני אחת עשרה שנה קיבלתי הסמכה לרבנות מהרב זלמן שחטר-שלומי - והמתנתי. ביקשתי למצוא שותפים ליצירת חוויה אחרת של תפילה. ההמתנה הוכיחה את עצמה, ועד מהרה פנו אליי מספר אנשים ונשים ויחד התחלנו לבקש תפילה יהודית וישראלית אחרת. אלטרנטיבית. כזו שנסמכת על התסריט המקורי של התפילה היהודית, אבל מעניקה לה פרשנות עכשווית. תפילה שתדבר אל הלב מתוך ישראל של המאה העשרים ואחת, מתוך חוויה רוחנית מאחדת ומרגשת.

עד מהרה התברר שאת הישראלים מאחדת תפילה בשירה בליווי גיטרה, תופים וכלי נגינה נוספים (כנראה שלא הרבה השתנה אצלנו מאז דוד המלך וספר תהלים: "בכינור וקול זמרה"). וכך הכול התחיל. ומאז אנו מתכנסים לקבלת שבת אלטרנטיבית, עם גיטרה ותוף, כאשר בכל תפילה אנו יוצרים מסע רוחני המשתנה משבת לשבת, בעקבות פרשת השבוע או לוח השנה, ובכל פעם מקבלים מזמורי התהלים ופיוטי התפילה משמעות חדשה. התפילה שלנו מתאפיינת בשירה משותפת ורוב הלחנים הם מקוריים שלנו. לאחר שנים אחדות של התגבשות חשנו שניתן להוסיף טקסים ותפילות בחגי ישראל, לתמוך זה בזה ולחגוג ביחד נקודות משמעותיות בחיים. כך נוסדה קהילת "נאוה תהילה". 

תפילה חווייתית

"נאוה תהילה" היא למעשה מעבדה לתפילה, ומה שמייחד אותה הוא היותה קהילה המתפללת ויוצרת יחד. בקהילה התקבצו מוזיקאים מוכשרים, רובם צעירים, המבטאים לראשונה את עצמם במרחב של התחדשות יהודית. רוב החברים והחברות בקהילה אינם הלכתיים - אם כי יש בינינו כאלו שההלכה היא מרכיב משמעותי בעולמם. המוטו שלנו הוא "בואו כפי שאתם". היצירה היא מאפיין בולט של נאוה תהילה והיא באה לידי ביטוי בעשרות לחנים לקטעים שונים מהתפילה שנוצרו במהלך השנים בידי המוזיקאים של הקהילה. עד היום הוצאנו שני אלבומי מוזיקה: "יחולל איילות - מסע לקבלת השבת", ו"לבי ער" שיצא בשבועות האחרונים. המוזיקה שלנו לתפילה נפוצה בקהילות יהודיות בכל העולם, בעיקר דרך אתר האינטרנט וערוץ היוטיוב שלנו. 

אנחנו מתאספים לקבלת שבת גדולה פעם בחודש ואליה מגיעים כ-250 נשים ואנשים, חברים קבועים בקהילה ואורחים החפצים להיפגש עם השבת ממקום רוחני ולהשתתף בתפילה באופן אקטיבי. במשך הקיץ אנו מובילים גם חלק מקבלות השבת בתחנת הרכבת הישנה בירושלים, שמושכות אליהן מאות משתתפים. לתפילות בחגים מגיע מספר קטן יותר.

בקהילות היהודיות בחו"ל תפילות החג הן המוקד של העולם היהודי. בישראל אווירת החג שורה בכל מקום, ויש רבים שמעדיפים לחגוג בחיק הטבע או עם המשפחה ולאו דווקא בתפילה ארוכה, גם אם מוזיקלית.  בראש השנה מגיעים אלינו כ-150 איש ואישה וביום כיפור כמאתיים. עם זאת, התפילה בבוקר שמחת תורה, שבה לאחר הקפות וריקודים אנחנו פותחים את התורה כולה וכל אחד מקבל פסוק בתורה לשנה החדשה, הפכה לאירוע הגדול ביותר שלנו מבחינת מספר המשתתפים.

כמו תפילת השבת גם תפילת ראש השנה של נאוה תהילה מבוססת על התפילה המסורתית, אבל יוצאת ממנה לכיוונים חדשים. התפילה בנאוה תהילה בחגי תשרי מתקיימת באוהל פתוח לארבע רוחות השמים, כדוגמת האוהל של אברהם ושרה - בגינה של מוזיאון הטבע בירושלים. המתפללים והמתפללות יושבים יחדיו בתוך האוהל, אשר פתיחותו מאפשרת יציאה וכניסה של המתפללים כרצונם. גם הילדים אוהבים מאוד את הגינה. תמיד כיף לראות איך הם שומעים את קול השופר במהלך תפילת המוסף ומיד רצים אל תוך האוהל בעיניים נוצצות.

התפילה פתוחה גם מבחינת האופי שלה: במקום לומר כל מילה ומילה בנוסח המסורתי אנחנו מעדיפים להתעכב ולשיר משפטים ספורים. יחד עם זאת אנחנו עוקבים אחרי מהלך התפילה המסורתית - מפסוקי דזמרא, דרך "המלך", קריאת שמע, תפילת עמידה, קריאת התורה, תקיעת השופר ועד למוסף.

חלק מהמתפללים יביאו  מחזור ויתפללו מתוכו; חלק יסתפקו בהרבה פחות מלל, ב"ניצוצות" תפילה שאנחנו מכינים ומחלקים במקום; וחלק יתמקדו במדיטציה ובשירה המשותפת. נוסח התפילה השנה הוא זה האשכנזי לימים הנוראים, בהתאם למסורת של מובילי התפילה, ואנחנו מוסיפים לו פיוטים מרגשים של עדות המזרח ואת קדיש "תיענו ותיעתרו" הספרדי. בשנים האחרונות כתבנו, כמנהגנו, לחנים חדשים גם לתפילות הימים הנוראים, בתקווה שגם הם יתפשטו לקהילות בעולם.

מרכיב משמעותי ביותר בתפילה הוא העלייה לתורה. בנאוה תהילה עולים לתורה בקבוצות משותפות. נחשון כרמי, אשר מוביל את הקריאה, בוחר בכל עלייה מעליות החג נושא הקשור לקטע שנקרא ומזמין אנשים בקהילה אשר מתחברים לנושא לבוא ולעלות. בסוף העלייה כולם יזכו לברכה בנושא שלכבודו עלו לתורה. זה רגע מאוד מרגש כי לרבים - ועוד יותר מכך לרבות - זו הפעם הראשונה שבה הם עולים לתורה.

תפילת ראש השנה היא תחנה אחת בתוך תהליך מתמשך של עבודה פנימית שבו אנו, בנאוה תהילה, שואפים לתמוך. תהליך זה מתחיל בלילה הראשון של אמירת הסליחות וממשיך בתפילת ראש השנה. אנו מזמינים את הקהל לשבת בקבוצות של שלושה כדי להביא את תשומת הלב לנושאים שעליהם הם חפצים לשוב בתשובה. התהליך מסתיים ביום כיפור שבו כל אחד ואחת מוזמנים ליצור את רשימת ה"על חטא" שלהם. כך הופכת העבודה הרוחנית האישית לחלק מהתהליך הקהילתי, וראש השנה הופך לציון דרך, לאחת הפסגות, בתוך תהליך של עבודה רוחנית משמעותית.

תפילת ראש השנה של "נאוה תהילה" תתקיים ביום השני של ראש השנה בלבד. ניתן להתעדכן באתר האינטרנט: www.NavaTehila.org

כתב: איתמר ברנר