כשהתחלתי להתעמק בתורות הבעש"ט התחוור לי שרבות מהן נוגעות ישר ללבי. הרגשתי כאילו הבעש"ט שולח מסר רוחני ישר אלי, למחפשת הרוחנית בת המאה העשרים ואחת. התחלתי ללקט תורות ותובנות, ללמוד וללמד אותן. כחלק מהתהליך חשתי שדבריו נשמעים כמו שירה.
הבעל שם טוב לא העלה על הכתב את התורות שלו. כל מה שיש בידינו (מלבד מכתב שכתב לגיסו) הוא מכלי שני או שלישי. תלמידיו, צאצאיו ותלמידי תלמידיהם הביאו דברים בשמו בספריהם. אין לנו הוכחה מדעית שהבעל שם טוב באמת אמר את המילים הללו או אפילו את הרעיונות שעומדים בבסיסם. מה שיש לנו הוא מסורת ואמונה חסידית שהדברים האלו הם באמת דבריו.
התורות המובאות בשם הבעש"ט או המיוחסות לו מפוזרות בספרים שונים, שם הם משולבות, בדרך כלל, בתוך תורה של מי שציטט אותן. הם כתובות בפרוזה, לא בשורות של שיר. אם אתם רוצים לדעת מה מקור הציטוט, או לאילו מובאות מן התנ"ך, התלמוד או הזוהר הבעש"ט מתייחס, לחצו על הקישור למקורות. לעיתים אצרף הצעות לתרגול או מדיטציה.
במשך הזמן יצאו לאור כמה ליקוטים של תורות הבעל שם טוב. המלקטים אספו מתוך ספרים חסידיים שונים דברים שנאמרו בשם הבעש"ט וגם תובנות ורעיונות שנראו להם, בעקבות הכרותם העמוקה עם דרך מחשבתו, "בעש"טיים". הליקוטים העיקריים הם: כתר שם טוב
ספר בעל שם טוב על התורה צוואת הריב"ש
לפעמים אני מצטטת את התורה במדויק, ורק עורכת אותה בשורות שיריות, לפעמים אני מעניקה לעצמי חרות לשנות לשון זכר לנקבה, וגוף שלישי לגוף שני.
במקרים כאלו אצרף למקורות את הטקסט המקורי.
ובתשובה לאלו מכן ששאלו אותי אם מותר לצטט - ודאי וודאי. בכך נהפוך כולנו לחלק מהתהליך של הפצת מעיינות הבעש"ט החוצה.
אנו מקוים להעלות תורות נוספות במשך הזמן - שובו לבקר.
